הדרכת הורים
בחיי היום יום שלנו אנחנו משתמשים בכישורים ובמיומנות חברתיות בכול סיטואציה בה אנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים. זה פוגש אותנו בתור לקופאית בסופר השכונתי, במקום העבודה בתקשורת עם הקולגות או הלקוחות. ילדים עושים שימוש ביכולות ובמיומנויות חברתיות לאורך כול שנות הצמיחה וההתפתחות שלהם.
כישורים חברתיים באים לידי ביטוי ביכולת לשחק עם חברים , ליזום שיחה , לרכוש חבר, להיות חלק מקבוצת חברים , לתקשר עם בני גילו ועם מבוגרים ממנו.
תחת הגג של כישורים ומיומנויות חברתיות אנחנו מתייחסים להתנהגויות הנלמדות ונרכשות מיום היולדנו ומיושמות בעת שאנחנו מתקשרים עם אדם אחר. רכישה של כישורים ומיומנויות חברתיות מושפעת מהסביבה החברתית והתרבותית בה אנחנו גדלים ומתפתחים , וכן מהסביבה הנמצאת בקשר ישיר ורציף עם הילד שלה יש השפעה על התפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלנו במהלך החיים.
מטבענו אנחנו יצורים חברותיים ובאופן אבולוציוני פיתחנו דרכים מגוונות לתקשר ולהעביר מסרים , מחשבות , ורגשות לאנשים סיבבנו. ככל שהילד גדל הוא לומד לדעת ולהפנים שלאנשים יש רגשות, מחשבות, והתנהגויות אשר לעתים שונות משלו. ההבנה הזאת היא המפתח לבניית מערכות יחסים. הילד לומד לזהות התנהגות והבעת רגשות ומחשבות של מגוון אנשים. פעוט לומד לשחק ליד ילד אחר , לעיתים לחקות התנהגות של אנשים סביבו , ועם הזמן הוא לומד לשחק עם ילדים אחרים. עם השנים מתפתחות מיומנויות נוספות ומאפשרות לילד ליצור מערכת יחסים קרובה ומעמיקה עם ילדים אחרים בבית הספר , בחוג ובשכונת המגורים.
ההתפתחות החברתית שלנו מתחילה להתפתח מרגע הלידה. תינוק נזקק למבוגר למילוי הצרכים הבסיסים הקיומיים שלו . המטפלים של הילד בשנים הראשונות מהווים את כול עולמו הרגשי והחברתי. סביבה בטוחה נותנת לילד תחושה של ביטחון ואמונה לגבי העולם והאנשים סביבו. זה הבסיס להתפתחות ביטחון עצמי שתשמש את הילד במגע שלו עם אנשים חדשים מחוץ למעגל הראשוני שאליו הוא מורגל.
בעתיד בשנות הילדות המאוחרת בין גילאי 6 – 11 הילד יכנס אט אט לעולם המבוגרים. הילד ילמד את חוקי החברה ויסגל תקשורת המתחשבת בכלל ולא רק באני. בשנים אלו יבאו לידי ביטוי מיומנויות חברתיות שיאפשרו לילד ליצור אינטראקציה חברתית שתקדם את השתלבותו בחברה ותפתח אצלו את המודעות לנחיצות פיתוח קשרים חברתיים.
מיומנויות חברתיות ידחפו את הילד לעשות מאמץ וליזום מפגשים עם ילדים אחרים. הם יבאו לידי ביטוי ביכולתו לשתף פעולה , לקבל עזרה מהאחר , להתחלק ולהתפשר בביצוע משימות.
הילד מפתח את כישורי השיחה שלו. הוא לומד להקשיב , להבין דברים ומצבים גם מבין המילים. הוא מתרגל את היכולת להעביר מסרים ברורים ולקדם נושאים אישיים שלו.
יכולת חשובה נוספת המתפתחת בשנים אלה היא יכולת אמפטית. הילד לומד לזהות רגשות של האחר ולהתחשב ברצונות וצרכים של אנשים אחרים.
בשנים הראשונות הילד חי בעולם דמיוני משלו ולא תמיד זקוק לאדם אחר שיהיה חלק מעולם זה. בשנות הילדות המאוחרות יותר הוא לומד לקבל כללים וחוקים של המשחק הקבוצתי.
לבית ולבית הספר יש השפעה ניכרת על התפתחותן של מיומנויות וכישורים חברתיים. בבית הילד מקבל את הבסיס. במצב בו הוא רכש מיומנויות חברתיות טובות המתאימות לחברה שבה הוא חי הוא יכול להשתלב בצורה מטיבה בחברה בה הוא מתפתח וגדל. למערכת התרבותית יש השפעה רבה על התפתחותו של הילד בכול גיל. המסרים שהילד קולט ברחוב , בשכונה ומאמצעי התקשורת והמדיה השונים יש השפעה על עיצוב התודעה של הילד ועל הדרך בה הוא מתקשר עם האחר.
חוויות הילדות מעצבות את האישיות של ילדנו בבגרות. ילדים שהתקשו ברכישת כישורים ומיומנויות חברתיות תקינות בילדות לרוב מפרשים מצבים אישיים וחברתיים בצורה מוטעית בהתאם לאמונות ומחשבות שהם אימצו לעצמם עוד בילדותם המוקדמת. אני פוגשת בילדים המסתובבים עם תיוגים שהם בחרו לעצמם או שבחרו עבורם כמו "אני טיפש" , אני משעממת" , "אני חלשה" , משם הדרך להסקת מסקנות היא קצרה , " אין לי חברים ולא יהיו לי חברים כי אני שונה....שמן...ועוד. ילדים גם מאמצים אמונות אישיות מגבילות המונעות מהם לייצר חברויות כמו "מה יש לי להציע ...אני לא יפה ולא חכמה מי יהיה חבר שלי". משם הם הופכים להיות נביאים מדופלמים ומנבאים ניבויים קשים כמו "אני תמיד יסתובב לבד בעולם". לדפוסי החשיבה ולאמונות המגבילות יש השפעה מכרעת על אישיותם וביטחונם העצמי , ועל האמונה הנמוכה ביכולתם להצליח, המשפיעה על הגשמתם העצמית והחברתית. הילד מסתובב בעולם בתוך מציאות המבוססת על הפרשנות העצמית והאמונות שהוא בנה לאורך השנים. בהתאם לפרשנות הילד פועל בעולם.
תוכנית העבודה שאני מעבירה במסגרת קבוצות חברתיות לילדים, מבוססת על ההבנה והחקירה של הנושאים שהזכרתי. בעבודה עם הילדים במסגרת קבוצתית ו/או פרטנית הם לומדים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שלילים ומעוותים שהם אימצו לעצמם עם השנים. יחד עם תהליך השינוי הילדים עוברים תהליכים של העצמה אישית שמטרתה לשפר את הערכה העצמית והחברתית שלהם. הם עוברים מסע לגילוי וחקירה עצמית המייצרת עבורם תודעה חדשה לגבי עצמם ולגבי העולם סביבם. במהלך המפגשים יחד עם הקבוצה הם מתנסים בסיטואציות מגוונות שמטרתם לתת להם כלים להתמודדות חברתית ואישית שתלווה אותם גם מחוץ לקבוצה. התהליכים השונים מאפשרים לילד להעריך ולהאמין בעצמו וביכולותיו , להתמודד עם מצבים מאתגרים בנחישות ובהתמדה מתוך חוסן ואמונה שניתן לשנות ולהשתנות.
הצלחת התהליך נתונה בראש ובראשונה בילד ובמוטיבציה שלו לעבור שינוי ולהתפתח. סביבת העבודה של הילד במסגרת הקבוצתית מאפשרת לו להתנסות בתהליכם מגוונים בהם הוא יכול לזהות ולהכיר מחדש את החולשות והחוזקות שלו.
גם להורים יש מקום חשוב בתהליך. הילד צריך שיקוף וקבלה מצדיכם. הוא יבוא לאחר כול מפגש עם מטען ותובנות חדשות על עצמו ועל החיים שהוא אולי ירצה לחלוק אתכם.
הרחבה על סט הכישורים והמיומנויות החברתיות ניתן לקרא במאמר הזה.
