בלוג
הרחבה על NLP, שיטות עבודה, הנחות יסוד, תחומי הנחיה ועוד
New Paragraph
NLP זה ראשי תיבות זה של Neuro Linguistic Programming, או בשפה העברית "תכנות לשוני עצבי". NLP הינה גישת טיפול לרוב קצרת טווח הממוקדת במתן פתרונות תוך שימוש והדרכה של המונחה בכלים מעשיים אשר באמצעותם המונחה מבסס מערכת יחסים עם התת מודע שלו. שימוש בכלים מאפשר לייצר שינויים בעלי משמעות ברגשות , במחשבות, ובדפוסי ההתנהגות השורשיים של המונחה. שיטת הטיפול משמשת לטיפול במגוון בעיות אצל מבוגרים , בני נוער וילדים. טיפול בשיטת ה NLP מסייע למטופלים להתמודד עם בעיות כמו מתח נפשי , הפרעות חרדה , פחדים אצל ילדים , בעיות התנהגות , התפרצויות זעם וכעס , בעיות רגשיות בגילאים שונים, חרדות חברתיות , מציאת זוגיות מתאימה , מתחים במשפחה ועוד קשת נרחבת של מצבים ובעיות בהם נתקלים במהלך החיים. גישת ה NLP מאפשרת לנו להבין כיצד אנו חווים את המציאות. מלמדת אותנו את הדרך להבין איך כול אחד מאתנו מארגן באופן ייחודי את המחשבות , הרגשות, השפה וההתנהגות ,ההופכים אותנו להיות ישויות מיוחדות ובלעדיות. שימוש בכלים מאפשר לכול אדם להכיר מה הוא המבנה הסובייקטיבי הפנימי הייחודי שלו. NLP מאפשר לנו לענות לשאלה "אייך" אנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים. ידע חלקי זה מאפשר לנו לדעת מה לעשות כאשר אנחנו רוצים לבצע שינוי בחיים שלנו, או לבחור בדרך חדשה. נקודת הפתיחה של גישת ה NLP היא ההבחנה שמפת העולם הפנימית של כול אדם היא ייחודית. המפה האישית של כול אדם היא תוצר של הדרך שבה אנו מסננים ,קולטים ותופשים את המידע הנקלט באמצעות חמשת החושים שלנו :ראיה, שמיעה, תחושה, ריח וטעם. בהתאם לכך בעת טיפול בשיטת ה NLP יש שימוש במגוון כלים וטכניקות המותאמות למטופל הצפצפי ולמפה האישית שלו. על מנת להבין יותר מה זה NLP אני אתמקד בראשי התיבות המרכיבים את המילה.
הדרכת הורית
בחיי היום יום שלנו אנחנו משתמשים בכישורים ובמיומנות חברתיות בכול סיטואציה בה אנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים. זה פוגש אותנו בתור לקופאית בסופר השכונתי, במקום העבודה בתקשורת עם הקולגות או הלקוחות. ילדים עושים שימוש ביכולות ובמיומנויות חברתיות לאורך כול שנות הצמיחה וההתפתחות שלהם. כישורים חברתיים באים לידי ביטוי ביכולת לשחק עם חברים , ליזום שיחה , לרכוש חבר, להיות חלק מקבוצת חברים , לתקשר עם בני גילו ועם מבוגרים ממנו. תחת הגג של כישורים ומיומנויות חברתיות אנחנו מתייחסים להתנהגויות הנלמדות ונרכשות מיום היולדנו ומיושמות בעת שאנחנו מתקשרים עם אדם אחר. רכישה של כישורים ומיומנויות חברתיות מושפעת מהסביבה החברתית והתרבותית בה אנחנו גדלים ומתפתחים , וכן מהסביבה הנמצאת בקשר ישיר ורציף עם הילד שלה יש השפעה על התפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלנו במהלך החיים. מטבענו אנחנו יצורים חברותיים ובאופן אבולוציוני פיתחנו דרכים מגוונות לתקשר ולהעביר מסרים , מחשבות , ורגשות לאנשים סיבבנו. ככל שהילד גדל הוא לומד לדעת ולהפנים שלאנשים יש רגשות, מחשבות, והתנהגויות אשר לעתים שונות משלו. ההבנה הזאת היא המפתח לבניית מערכות יחסים. הילד לומד לזהות התנהגות והבעת רגשות ומחשבות של מגוון אנשים. פעוט לומד לשחק ליד ילד אחר , לעיתים לחקות התנהגות של אנשים סביבו , ועם הזמן הוא לומד לשחק עם ילדים אחרים. עם השנים מתפתחות מיומנויות נוספות ומאפשרות לילד ליצור מערכת יחסים קרובה ומעמיקה עם ילדים אחרים בבית הספר , בחוג ובשכונת המגורים. ההתפתחות החברתית שלנו מתחילה להתפתח מרגע הלידה. תינוק נזקק למבוגר למילוי הצרכים הבסיסים הקיומיים שלו . המטפלים של הילד בשנים הראשונות מהווים את כול עולמו הרגשי והחברתי. סביבה בטוחה נותנת לילד תחושה של ביטחון ואמונה לגבי העולם והאנשים סביבו. זה הבסיס להתפתחות ביטחון עצמי שתשמש את הילד במגע שלו עם אנשים חדשים מחוץ למעגל הראשוני שאליו הוא מורגל. בעתיד בשנות הילדות המאוחרת בין גילאי 6 – 11 הילד יכנס אט אט לעולם המבוגרים. הילד ילמד את חוקי החברה ויסגל תקשורת המתחשבת בכלל ולא רק באני. בשנים אלו יבאו לידי ביטוי מיומנויות חברתיות שיאפשרו לילד ליצור אינטראקציה חברתית שתקדם את השתלבותו בחברה ותפתח אצלו את המודעות לנחיצות פיתוח קשרים חברתיים. מיומנויות חברתיות ידחפו את הילד לעשות מאמץ וליזום מפגשים עם ילדים אחרים. הם יבאו לידי ביטוי ביכולתו לשתף פעולה , לקבל עזרה מהאחר , להתחלק ולהתפשר בביצוע משימות. הילד מפתח את כישורי השיחה שלו. הוא לומד להקשיב , להבין דברים ומצבים גם מבין המילים. הוא מתרגל את היכולת להעביר מסרים ברורים ולקדם נושאים אישיים שלו. יכולת חשובה נוספת המתפתחת בשנים אלה היא יכולת אמפטית. הילד לומד לזהות רגשות של האחר ולהתחשב ברצונות וצרכים של אנשים אחרים. בשנים הראשונות הילד חי בעולם דמיוני משלו ולא תמיד זקוק לאדם אחר שיהיה חלק מעולם זה. בשנות הילדות המאוחרות יותר הוא לומד לקבל כללים וחוקים של המשחק הקבוצתי. לבית ולבית הספר יש השפעה ניכרת על התפתחותן של מיומנויות וכישורים חברתיים. בבית הילד מקבל את הבסיס. במצב בו הוא רכש מיומנויות חברתיות טובות המתאימות לחברה שבה הוא חי הוא יכול להשתלב בצורה מטיבה בחברה בה הוא מתפתח וגדל. למערכת התרבותית יש השפעה רבה על התפתחותו של הילד בכול גיל. המסרים שהילד קולט ברחוב , בשכונה ומאמצעי התקשורת והמדיה השונים יש השפעה על עיצוב התודעה של הילד ועל הדרך בה הוא מתקשר עם האחר. חוויות הילדות מעצבות את האישיות של ילדנו בבגרות. ילדים שהתקשו ברכישת כישורים ומיומנויות חברתיות תקינות בילדות לרוב מפרשים מצבים אישיים וחברתיים בצורה מוטעית בהתאם לאמונות ומחשבות שהם אימצו לעצמם עוד בילדותם המוקדמת. אני פוגשת בילדים המסתובבים עם תיוגים שהם בחרו לעצמם או שבחרו עבורם כמו "אני טיפש" , אני משעממת" , "אני חלשה" , משם הדרך להסקת מסקנות היא קצרה , " אין לי חברים ולא יהיו לי חברים כי אני שונה....שמן...ועוד. ילדים גם מאמצים אמונות אישיות מגבילות המונעות מהם לייצר חברויות כמו "מה יש לי להציע ...אני לא יפה ולא חכמה מי יהיה חבר שלי". משם הם הופכים להיות נביאים מדופלמים ומנבאים ניבויים קשים כמו "אני תמיד יסתובב לבד בעולם". לדפוסי החשיבה ולאמונות המגבילות יש השפעה מכרעת על אישיותם וביטחונם העצמי , ועל האמונה הנמוכה ביכולתם להצליח, המשפיעה על הגשמתם העצמית והחברתית. הילד מסתובב בעולם בתוך מציאות המבוססת על הפרשנות העצמית והאמונות שהוא בנה לאורך השנים. בהתאם לפרשנות הילד פועל בעולם. תוכנית העבודה שאני מעבירה במסגרת קבוצות חברתיות לילדים, מבוססת על ההבנה והחקירה של הנושאים שהזכרתי. בעבודה עם הילדים במסגרת קבוצתית ו/או פרטנית הם לומדים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שלילים ומעוותים שהם אימצו לעצמם עם השנים. יחד עם תהליך השינוי הילדים עוברים תהליכים של העצמה אישית שמטרתה לשפר את הערכה העצמית והחברתית שלהם. הם עוברים מסע לגילוי וחקירה עצמית המייצרת עבורם תודעה חדשה לגבי עצמם ולגבי העולם סביבם. במהלך המפגשים יחד עם הקבוצה הם מתנסים בסיטואציות מגוונות שמטרתם לתת להם כלים להתמודדות חברתית ואישית שתלווה אותם גם מחוץ לקבוצה. התהליכים השונים מאפשרים לילד להעריך ולהאמין בעצמו וביכולותיו , להתמודד עם מצבים מאתגרים בנחישות ובהתמדה מתוך חוסן ואמונה שניתן לשנות ולהשתנות. הצלחת התהליך נתונה בראש ובראשונה בילד ובמוטיבציה שלו לעבור שינוי ולהתפתח. סביבת העבודה של הילד במסגרת הקבוצתית מאפשרת לו להתנסות בתהליכם מגוונים בהם הוא יכול לזהות ולהכיר מחדש את החולשות והחוזקות שלו. גם להורים יש מקום חשוב בתהליך. הילד צריך שיקוף וקבלה מצדיכם. הוא יבוא לאחר כול מפגש עם מטען ותובנות חדשות על עצמו ועל החיים שהוא אולי ירצה לחלוק אתכם. הרחבה על סט הכישורים והמיומנויות החברתיות ניתן לקרא במאמר הזה.
הדרכה זוגית
זוגות רבים תוהים ומחפשים את המצפן ליצירת זוגיות טובה ובריאה. שני עולמות נפגשים ומחלטים לצאת למסע משותף. מסע בו הם ינשמו אויר של פסגות ויתמלאו אושר, מסע בו הם יחוו רגעים של משבר וקושי ולעתים הם יחשבו שהכול אבוד ואין עוד דרך חזרה למסלול שתכננו וקבעו בהתחלה. מה הם המדדים לזוגיות טובה ומטיבה ? הבסיס לזוגיות טובה היא תקשורת, היכולת לייצר תקשורת זוגית מקרבת בה כול אחד מרגיש שהאחר מקבל ומבין אותו גם ללא מילים. עד אשר אנחנו בוחרים להיות בזוגיות אנו חווים סוגים שונים של תקשורת. הבסיס לכול הוא היכולת שלנו לתקשר עם המחשבות והרגשות שלנו. עם הזמן לאורך השנים אנחנו למדים לתקשר עם העולם סביבנו ועם מני סוגים שונים של אנשים. לרוב אנחנו לומדים לתקשר בזוגיות דרך מערכות יחסים של אנשים סביבנו אשר לא תמיד מתקשרים בצורה מטיבה. לכולם יש את החלום שהכול מושלם והאהבה מחזיקה כול משבר שיש בדרך כול קונפליקט שמתפתח אבל האמת שזה מציב בפנינו אתגר לא פשוט, בשל היותנו אנשים שונים המגעים מעולמות אחרים ומחזקים במחשבות ואמונות משל עצמנו. זוגיות ומאוחר יותר משפחה וילדים מייצרים מצבים בהם מופעים מחלוקות, קונפליקטים, ויכוחים על חלוקת תפקידים , חינוך הילדים, בית, עבודה , כסף ועוד. הדרך לצלוח מצבים אלה הינה תקשורת מקרבת בה בני הזוג מקשיבים לצד השני ללא שיפוטיות, מתוך הבנה שלכול אחד יש צרכים שאותם יש לכבד. הקשבה פעילה היא כלי חשוב ורב עוצמה לבניה של מערכת יחסים חיובית וטובה עם כול אדם. זאת מיומנות שניתן לעבוד ולשפר אותה עם הזמן, אם לומדים ומתרגלים את עקרונות הבסיס. כמה מעקרונות הבסיס שיש להתייחס אליהם – מתן תשומת לב מלאה ללא הסחות דעת כמו לדוגמא מענה לשיחה, או מבט למסכים. לאפשר לדובר לדבר מבלי לקטוע או להפריע לו. לנסות לא לשאול שאלות באמצע הם מפריעים לרצף המחשבה של הדובר. לנסות להתמקד בדברים מבלי לתכנן את התשובה שלכם. השתמשו בשפת גוף המראה התעניינות והקשבה כמו הנהון בראש. מעבודה עם זוגות תרגול של הקשבה פעילה, אפשר להם לייצר ערוץ שייח מכבד ובריא אשר אינו שיפוטי שעזר להם לחזק את מערכת היחסים שלהם. מיומנות ההקשבה הפעילה אפשרה להם להירגע לתוך השיחה מבלי הצורך לדבר להגיב ולחפש פתרונות עוד לפני שבן הזוג סיים להביע את נקודת המבט שלו. עימותים רבים אתם מגיעים בני הזוג מגיעים מחוסר הבנה , מתחושה שבין הזוג לא אכפתי ורוצה לכפות את דעתו. הקשבה פעילה מאפשרת שימת לב לכול הווייתו של בין הזוג ולקרא גם מבין המילים. יכול להיות מחלוקת ואי הסכמה יחד עם זאת כאשר מתקשרים את המחלוקת בצורה נכונה ניתן לצלוח כול מחלוקת מבלי להגיע לטונים גבוהים ולמריבות מרעילות. זוגות שלומדים לתקשר נכון מהווים דמות חיקוי ולמידה גם לילדיהם. התקשורת המקרבת הופכת לתקשורת הרגילה בבית המקרינה כבוד ואכפתיות לכול השותפים במשפחה. כלי נוסף שעוזר לזוגות היא היכולת לדבר ולהביע רגשות בצורה נכונה. ניהול רגשי מאפשר לנו לשלוט על איזה רגש יופיע בתוכנו בכול סיטואציה. זה היכולת לבחור בכול זמן נתון את הפרשנות שלנו למצב המפעיל את הרגשות שלנו. לדוגמא אם בת הזוג מעירה על ערמות הכלים בכיור , זה יכול להפעיל אצלנו רגש של כעס הנובע מתחושת שיפוטיות של בת הזוג , יחד עם זאת יש לנו יכולת לפרש את זה כחוסר רצון שלה לטפל בנושא מה שיכול אצלנו לייצר אמפתיה והצעה לעשות את הכלים ביחד. אנחנו יכולים לנתב את הרגשות שלנו לתגובות שונות בהתאם לפרשנות. אם נותנים חופש לטייס האוטומטי שלנו אנחנו יכולים לגרום לשרשרת של תגובות היכולה להגיע להתפרצות זעם ולשתיקה רועמת. עבודה עם הכלי נעשית בקליניקה באמצעים שונים המאפשרים מרחב להבנה ויישום של ניהול רגשי נכון. לנהל רגשות של כעס ועלבון בתוך סיטואציה מלחיצה היא אומנות הנלמדת תוך תרגול והנחייה. בני הזוג המגיעים להנחיה לומדים לזהות מה בשליטתם ומה באחריותם, לדוגמא לגבר אין שליטה על התגובה של אשתו כאשר היא תכנס לסלון המבולגן לאחר יום עבודה. מה שכן בשליטתו זה כיצד הוא בוחר את הפרשנות לתגובה של אשתו. האם הוא נסחף למחשבה שהיא לא בסדר שהיא מעירה לו , שהיא לא מעריכה כלום , או הוא בוחר לדבר על הדברים האלה בזמן אחר כאשר הם רגועים ומגיב בסלחנות ובהבנה שהיא חזרה מהעבודה עייפה וצריכה זמן לנוח ולהתארגן. במסגרת ההנחיה, הזוגות לומדים להיות נוכחים עם התחושה בגוף מתחת לרגש. כאשר לומדים לשהות בתחושות תוך כדי שהרגש מציף אותנו , אנחנו יכולים להשהות את התגובה האוטומטית ולבחור באופן מודע מה התגובה הנכונה לסיטואציה. זוגות לומדים שפה רגשית חדשה המאפשרת להם להיות בזוגיות במודעות מלאה. לקליניקה מגיעים גם בודדים הרוצים זוגיות אבל מתקשים לייצר זוגיות מסיבות שונות. העבודה איתם היא על הסיבה לכך שהם מתקשים לייצר או לשמר זוגיות. הקושי הזה יושב לעיטים על נושאים אחרים כמו , חרדה חברתית , חוסר בטחון עצמי , חוויות עבר לא פתורות ועוד. על כך ניתן לקרא במאמר העוסק בדרך למציאת זוגיות. אולי יעניין אותך אתכם להגיע לתהליך הנחייה בקליניקה.
נושאים בהתפתחות אישית וחברתית
ילד שחוזר הביתה שקט , זה לא גזרת גורל. זה קריאה לעזרה שאפשר לענות עליה. הוא נכנס, שם את התיק, ונעלם לחדר. לא "שלום", לא "מה יש לאכול". רק דלת סגורה. ואתם יושבים במטבח , מנסים להבין מה קרה שם היום. אנחנו, ההורים, מכירים את הרגע הזה. הרגע שבו אנחנו רוצים לפתור, לתקן, להסביר, ולא יודעים בדיוק מה לומר. המאמר הזה כתוב בשביל אותו רגע. לא כדי להרגיע , אלא כדי להבין. ומתוך הבנה לדעת מה לעשות. מה קורה לו בפנים ולמה זה לא "רק ביישנות" כשילד חווה דחייה חברתית שוב ושוב, קורים לו כמה דברים במקביל: הוא מסיק מסקנות "אם שוב לא הזמינו אותי , כנראה שמשהו לא בסדר איתי." הוא לא בוחר לחשוב ככה. זה קורה אוטומטית. הוא מתחיל להימנע ילד שנכווה מספיק פעמים מפסיק לנסות. לא כי הוא עצלן, כי הוא מגן על עצמו. הגוף שלו מגיב כאבי בטן לפני בית הספר, עייפות, עצבנות יתרה, אלה לא תחבולות. הם סימני מצוקה אמיתיים. הביטחון שלו נשחק לא ביום אחד, לאט, לאט. כל פעם שניסה ולא הצליח, נשארת עוד שריטה קטנה. אבל חשוב מאוד, זה לא אומר שמשהו "לא בסדר" אצלו. זה אומר שהוא עדיין לומד. שיש כלים שהוא עדיין לא קיבל. וכלים , אפשר ללמד. למה ילדים חווים דחייה חברתית , מה המחקר אומר ? "קשיים חברתיים לא אומרים מי הילד שלך, הם אומרים מה הוא עוד לא למד." קריאת רמזים חברתיים לדעת מתי מישהו פתוח לשיחה, ומתי הוא בעצם רוצה להיות לבד. זה לא אינטואיציה, זה כישור. ואפשר ללמד אותו. כניסה לקבוצה אחת המיומנויות הקשות ביותר. לא מספיק לרצות להיות שם, צריך לדעת מתי להיכנס, איך לפתוח בשיחה, ומה להגיד ברגע הראשון. ויסות רגשי ילד שמתוסכל ומגיב בחוזקה לא עושה את זה כי הוא "בעייתי". הוא עושה את זה כי עדיין לא למד לנהל את עצמו ברגעי לחץ חברתי. שני דברים שונים לגמרי. שפה חברתית איך מתחילים שיחה עם ילד שלא מכירים. מה שואלים אחרי "היי". איך ממשיכים כשמישהו לא ממש מגיב. זו שפה ושפות לומדים. ביטחון עצמי חברתי ביטחון עצמי חברתי הוא לא "אני הכי טוב". הוא לא "כולם אוהבים אותי". הוא משהו הרבה יותר שקט — ועמוק הרבה יותר: "ניסיתי. לא הלך. אנסה שוב." ילד שיש לו את המשפט הזה בפנים, יוצא לחברה אחרת. 5 כלים שאפשר להתחיל להשתמש בהם היום. כלי 1 : להקשיב לפני שמייעצים ולשאול את השאלה הנכונה. הנטייה הטבעית שלנו היא לשאול "מה קרה?" ולהציע מיד פתרון. אבל מה שהילד צריך קודם, זה להרגיש שרואים אותו. השאלה הכי חשובה היא לא "מה קרה?", אלא "איך הרגשתה?" ואז: לשבת בשקט עם מה שהוא אומר. לא למהר להרגיע. לא לתקן. רק להיות שם. "שמעתי אותך. זה ממש לא נעים". זה לפעמים כל מה שהוא צריך בהתחלה. כלי 2 : לחפש את הכוח, לא רק את הבעיה. כל ילד יש לו משהו שהוא טוב בו, שהוא אוהב, שגורם לו להאיר. המשהו הזה הוא לא "פתרון" לבעיה החברתית הוא גשר. דוגמאות לגשרים: ילד שמצטיין בלגו - חפשו קבוצת בנייה בלגו , ילד שמצחיק - חקרו מתי זה עוזר ומתי זה מרחיק , ילד שאוהב כדורגל אבל לא מוזמן - תרגלו ביחד כיצד להיכנס למשחק בחצר. כשהילד מרגיש שמישהו מאמין בו , הביטחון שלו גדל. וביטחון , הוא אחד הגורמים הכי חשובים בהשתלבות חברתית. כלי 3 - לתרגל בבית , לא לדרוש, להפוך את זה למשחק. סימולציות חברתיות ביתיות הן כלי שעובד. לא מפני שהן "תרגול" , אלא מפני שהן נותנות לילד הזדמנות להצליח בסביבה בטוחה לפני שהוא ניסה בשדה האמיתי. "בוא נשחק , בוא נדמה סיטואציה שבה אתה רוצה להצטרף לילדים שמשחקים כדור. מה אתה אומר?" תנו לו לנסות. תנו לו לטעות. תגידו לו מה הלך טוב ולא רק מה אפשר לשפר. ואחרי צחקו ביחד. הסימולציה הכי אפקטיבית היא זו שמרגישה כמו משחק . משפטים שעובדים כשילד מנסה להצטרף לקבוצה: "מה אתם משחקים? אפשר להצטרף?" "נראה מגניב. מה הכללים?" "גם אני יודע לשחק, אפשר?" "איזה כלב חמוד, גם לי יש כלב, רוצה שנפגיש בניהם "? כלי 4 - ליצור הזדמנויות קטנות ובטוחות. בית הספר הוא לא המסגרת היחידה. חוג שהילד אוהב, מפגש עם ילד אחד בבית לא צריך עשרה, פעילות קהילתית, שכן בגיל דומה. כל מסגרת שבה הוא יכול לתרגל קשר בתנאים קלים יותר, היא הכנה לשדה האמיתי. ניצחון קטן אחד, ילד שהצליח להתחיל שיחה אחת, להצטרף למשחק אחד, שווה יותר מעשר שיחות על "איך צריך לנהוג על מנת להשתלב חברתית." כלי 5 - לטפח חוסן , לא רק הצלחה. לא כל ניסיון יצליח. וזה בסדר. אחת המתנות הגדולות שאנחנו יכולים לתת לילד, היא ללמד אותו להתמודד עם אכזבה בלי לקרוס. "הלך פחות טוב היום? זה מאכזב. מה לדעתך היה שם? מה היית עושה אחרת?" ילד שיודע שמותר לו לטעות, שהבית הוא מקום בטוח גם כשיצא פחות טוב, ירצה לנסות שוב וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים. מה הילד שלך באמת צריך ? הילד שלך לא צריך להיות פופולרי. הוא לא צריך את כולם. הוא צריך חבר אחד שמחכה לו בהפסקה, ואת הכלים להגיע אליו. הוא צריך להרגיש שהוא יכול. שיש לו כלים. שגם כשקשה, יש מישהו שרואה אותו. וכשהוא חוזר הביתה עם אכזבה, שיש מקום אחד שבו הוא תמיד מתקבל בדיוק כפי שהוא. זה אתם. לא המורה. לא החברים. לא הציון החברתי בהפסקה. וכשהוא ייצא מחר בבוקר, הוא ייצא עם מה שנתתם לו בלילה: תחושה שהוא בסדר בדיוק כמו שהוא. שלחו את המאמר הזה להורה אחד שאתם יודעים שצריך אותו "ואיזה כלי מהחמישה הכי מדבר אליכם? כתבו לי — 1 עד 5"
בחיי היום יום שלנו אנחנו משתמשים בכישורים ובמיומנות חברתיות בכול סיטואציה בה אנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים. זה פוגש אותנו בתור לקופאית בסופר השכונתי , במקום העבודה בתקשורת עם הקולגות או הלקוחות. ילדים עושים שימוש ביכולות ובמיומנויות חברתיות לאורך כול שנות הצמיחה וההתפתחות שלהם. כישורים חברתיים באים לידי ביטוי ביכולת לשחק עם חברים , ליזום שיחה , לרכוש חבר, להיות חלק מקבוצת חברים , לתקשר עם בני גילו ועם מבוגרים ממנו. תחת הגג של כישורים ומיומנויות חברתיות אנחנו מתייחסים להתנהגויות הנלמדות ונרכשות מיום היולדנו ומיושמות בעת שאנחנו מתקשרים עם אדם אחר. רכישה של כישורים ומיומנויות חברתיות מושפעת מהסביבה החברתית והתרבותית בה אנחנו גדלים ומתפתחים , וכן מהסביבה הנמצאת בקשר ישיר ורציף עם הילד שלה יש השפעה על התפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלנו במהלך החיים. מטבענו אנחנו יצורים חברותיים ובאופן אבולוציוני פיתחנו דרכים מגוונות לתקשר ולהעביר מסרים , מחשבות , ורגשות לאנשים סיבבנו. ככל שהילד גדל הוא לומד לדעת ולהפנים שלאנשים יש רגשות, מחשבות, והתנהגויות אשר לעתים שונות משלו. ההבנה הזאת היא המפתח לבניית מערכות יחסים. הילד לומד לזהות התנהגות והבעת רגשות ומחשבות של מגוון אנשים. פעוט לומד לשחק ליד ילד אחר , לעיתים לחקות התנהגות של אנשים סביבו , ועם הזמן הוא לומד לשחק עם ילדים אחרים. עם השנים מתפתחות מיומנויות נוספות ומאפשרות לילד ליצור מערכת יחסים קרובה ומעמיקה עם ילדים אחרים בבית הספר , בחוג ובשכונת המגורים. ההתפתחות החברתית שלנו מתחילה להתפתח מרגע הלידה. תינוק נזקק למבוגר למילוי הצרכים הבסיסים הקיומיים שלו . המטפלים של הילד בשנים הראשונות מהווים את כול עולמו הרגשי והחברתי. סביבה בטוחה נותנת לילד תחושה של ביטחון ואמונה לגבי העולם והאנשים סביבו. זה הבסיס להתפתחות ביטחון עצמי שתשמש את הילד במגע שלו עם אנשים חדשים מחוץ למעגל הראשוני שאליו הוא מורגל. בעתיד בשנות הילדות המאוחרת בין גילאי 6 – 11 הילד יכנס אט אט לעולם המבוגרים. הילד ילמד את חוקי החברה ויסגל תקשורת המתחשבת בכלל ולא רק באני. בשנים אלו יבאו לידי ביטוי מיומנויות חברתיות שיאפשרו לילד ליצור אינטראקציה חברתית שתקדם את השתלבותו בחברה ותפתח אצלו את המודעות לנחיצות פיתוח קשרים חברתיים. מיומנויות חברתיות ידחפו את הילד לעשות מאמץ וליזום מפגשים עם ילדים אחרים. הם יבאו לידי ביטוי ביכולתו לשתף פעולה , לקבל עזרה מהאחר , להתחלק ולהתפשר בביצוע משימות. הילד מפתח את כישורי השיחה שלו. הוא לומד להקשיב , להבין דברים ומצבים גם מבין המילים. הוא מתרגל את היכולת להעביר מסרים ברורים ולקדם נושאים אישיים שלו. יכולת חשובה נוספת המתפתחת בשנים אלה היא יכולת אמפטית. הילד לומד לזהות רגשות של האחר ולהתחשב ברצונות וצרכים של אנשים אחרים. בשנים הראשונות הילד חי בעולם דמיוני משלו ולא תמיד זקוק לאדם אחר שיהיה חלק מעולם זה. בשנות הילדות המאוחרות יותר הוא לומד לקבל כללים וחוקים של המשחק הקבוצתי. לבית ולבית הספר יש השפעה ניכרת על התפתחותן של מיומנויות וכישורים חברתיים. בבית הילד מקבל את הבסיס. במצב בו הוא רכש מיומנויות חברתיות טובות המתאימות לחברה שבה הוא חי הוא יכול להשתלב בצורה מטיבה בחברה בה הוא מתפתח וגדל. למערכת התרבותית יש השפעה רבה על התפתחותו של הילד בכול גיל. המסרים שהילד קולט ברחוב , בשכונה ומאמצעי התקשורת והמדיה השונים יש השפעה על עיצוב התודעה של הילד ועל הדרך בה הוא מתקשר עם האחר. חוויות הילדות מעצבות את האישיות של ילדנו בבגרות. ילדים שהתקשו ברכישת כישורים ומיומנויות חברתיות תקינות בילדות לרוב מפרשים מצבים אישיים וחברתיים בצורה מוטעית בהתאם לאמונות ומחשבות שהם אימצו לעצמם עוד בילדותם המוקדמת. אני פוגשת בילדים המסתובבים עם תיוגים שהם בחרו לעצמם או שבחרו עבורם כמו "אני טיפש" , אני משעממת" , "אני חלשה" , משם הדרך להסקת מסקנות היא קצרה , " אין לי חברים ולא יהיו לי חברים כי אני שונה....שמן...ועוד. ילדים גם מאמצים אמונות אישיות מגבילות המונעות מהם לייצר חברויות כמו "מה יש לי להציע ...אני לא יפה ולא חכמה מי יהיה חבר שלי". משם הם הופכים להיות נביאים מדופלמים ומנבאים ניבויים קשים כמו "אני תמיד יסתובב לבד בעולם". לדפוסי החשיבה ולאמונות המגבילות יש השפעה מכרעת על אישיותם וביטחונם העצמי , ועל האמונה הנמוכה ביכולתם להצליח, המשפיעה על הגשמתם העצמית והחברתית. הילד מסתובב בעולם בתוך מציאות המבוססת על הפרשנות העצמית והאמונות שהוא בנה לאורך השנים. בהתאם לפרשנות הילד פועל בעולם. תוכנית העבודה שאני מעבירה במסגרת קבוצות חברתיות לילדים, מבוססת על ההבנה והחקירה של הנושאים שהזכרתי. בעבודה עם הילדים במסגרת קבוצתית ו/או פרטנית הם לומדים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שלילים ומעוותים שהם אימצו לעצמם עם השנים. יחד עם תהליך השינוי הילדים עוברים תהליכים של העצמה אישית שמטרתה לשפר את הערכה העצמית והחברתית שלהם. הם עוברים מסע לגילוי וחקירה עצמית המייצרת עבורם תודעה חדשה לגבי עצמם ולגבי העולם סביבם. במהלך המפגשים יחד עם הקבוצה הם מתנסים בסיטואציות מגוונות שמטרתם לתת להם כלים להתמודדות חברתית ואישית שתלווה אותם גם מחוץ לקבוצה. התהליכים השונים מאפשרים לילד להעריך ולהאמין בעצמו וביכולותיו , להתמודד עם מצבים מאתגרים בנחישות ובהתמדה מתוך חוסן ואמונה שניתן לשנות ולהשתנות. הצלחת התהליך נתונה בראש ובראשונה בילד ובמוטיבציה שלו לעבור שינוי ולהתפתח. סביבת העבודה של הילד במסגרת הקבוצתית מאפשרת לו להתנסות בתהליכם מגוונים בהם הוא יכול לזהות ולהכיר מחדש את החולשות והחוזקות שלו. גם להורים יש מקום חשוב בתהליך. הילד צריך שיקוף וקבלה מצדיכם. הוא יבוא לאחר כול מפגש עם מטען ותובנות חדשות על עצמו ועל החיים שהוא אולי ירצה לחלוק אתכם. הרחבה על סט הכישורים והמיומנויות החברתיות ניתן לקרא במאמר הזה.
